ההשפעה של רשתות חברתיות על הניהול

הניהול ההומני הינו דרך ניהולית המתאימה לעידן של רשתות חברתיות. מה הכוונה?

הרשתות החברתיות הן דרך חיים, הן תפיסת עולם לגבי מה הציפיות שלנו מהחברה, מהחברים, מהסביבה. הרשתות החברתיות כבר מזמן אינן רק עוד כלי טכנולוגי אלא הן שפת תקשורת מהותית אשר קובעת דרכי חשיבה ודפוסי פעולה. הדור הצעיר שמגיע למקומות עבודה, לאור ההתחנכות שלו על רשתות חברתיות, מצפה לקבל מהמנהל שלו את היחס שקיים ברשתות החברתיות- יחס המושתת על שיוויון הזדמנויות, היכולת של כל אחד להשפיע בזכות הכישרון, מקום ליצירתיות, תחושת שותפות אמיתית ויכולת השפעה.

הרשת החברתית הובילה את המחאה החברתית בארץ ובמקומות נוספים בעולם, והיא מחלחלת עמוק לתוך העולם הארגוני והציפיות לניהול הוגן המבוסס על ערכים הומניים.

הניהול ההומני מתאים לתקופה זו משום שלא רק הוא נותן מענה לעובדים מהדור החדש, אלא גם מענה ללקוחות החדשים, אלו שיכולים כיום להשפיע בצורה מכרעת על ארגונים, ראו מקרה זהבית כהן בתנובה ורקפת רוסק עמינח בבנק לאומי.

אני מצטט מתוך כתבה שהתפרסמה היום בגלובס על ידי ורד רמון-ריבלין:

סדר ניהולי חדש:

תשכחו ממנהלים על פס ייצור שחונכו על האקסיומה של מקסום רווחים בבתי הספר למינהל עסקים. מנהיגות של שליטים זה הסיפור של פעם. בדינמיקה החדשה של יחסי הכוחות, המנהיג של היום לומד, לפעמים בדרך הקשה, שהוא משרת ציבור במובן הכי בסיסי של המילה.

השפעת הרשתות החברתיות:

האם זה יצמיח סוג אחר של מנהלים? בוודאי.

מוטת השליטה שלך כמנהל תצטמצם? מאוד.

אתה מרגיש נמעך תחת הלחץ? בטוח.

ובגלל זה אתה דווקא רוצה להמשיך להיות מרוחק? תשכח מזה.

בעידן שטוח של ניתוץ היררכיות, אין דבר יותר מופרך ממנהיגות השולטת ממרחקים.

הבעיה בהתמקדות בשורת הרווח התחתונה והצורך להרחיב את ספקטרום מבחן התוצאה:

פעם חשבת שאם תגרוף הישגים עסקיים יסלחו לך על הכול. אבל התמקדות אינטנסיבית במקסום רווחים עלולה לגבות מחירים כבדים. 'להביא תוצאות' זה ציווי חזק, שעלול להיות מסוכן. אם אתה, או העובדים שלך, חושבים שהם צריכים להשיג את היעדים המספריים האגרסיביים, בכל האמצעים, התוצאות עלולות להיות הפוכות ממה שחשבת. יותר מאי פעם צריך להסיט את המאמץ האסטרטגי לכיוון יחסים מוסריים עם הציבור, גם על חשבון המספרים והתוצאות

כללי המשחק החדשים הדורשים ניהול חדש, ניהול הומני:

המנהיג החדש צועד באזורים בלתי ממופים של התרבות החדשה. הוא יכול לארוז את הכללים המסורתיים שלמדנו בבית ספר למינהל עסקים, ולניילן אותם למזכרת. תסתכלו על החברה, על השפה, על התקשורת הסלולרית, על הדינמיקה ברשתות החברתיות. הכול משתנה בקצבים מסחררים… יש רגולטור חדש ורב עוצמה, שיכול לסחוף במהירות, והוא אינו פועל לפי כללים צפויים. קוראים לו ההמון. וגם הרגולטור הפורמלי מושפע ממנו.

הניהול ההומני פועל בפעולת מלקחיים- פנימה אך תוך הארגון, בכלים המתאימים לדור העובדים החדש, והחוצה- כלפי הלקוחות, מתוך הכללים של תקשורת חדשה ורשתות חברתיות

מה שרקפת רוסק עמינח מתחילה להבין, מנהלים רבים עדיין לא חוו את הצורך בשינוי, אולם מדוע להגיע למשבר עם הצרכן? מדוע לא למשוך אליך את העובדים הטובים ביותר? מדוע להישאר נעול בדרך ניהולית של שנות התשעים?