תגית: שיווק חברתי

מעסק כלכלי לעסק חברתי

ברשימה הקודמת כתבתי על המגזר הרביעי שמקבל תנופה לאחרונה- עסקים חברתיים. שלחתי אתכם, הקוראים, לשתי דוגמאות של עסקים חברתיים. דוגמא אחת לעסקים שמראש מגדירים את עצמם חברתיים ומכוונים מטרה לממש את רעיון השליחות, דוגמא אחרת לעסק שמגדיר עצמו כעסק רגיל אך בפועל מיישם, אפילו מבלי לדעת, את החשיבה של עסק חברתי, כי זה האני מאמין של מייסד החברה (חברת שורש).

מעסק כלכלי לעסק חברתי

בפוסט זה ארצה להתמקד בסוג שלישי של עסק חברתי, כזה שנולד כעסק רגיל אולם הפך במודע ובמתכוון לעסק חברתי המשפיע לטובה על האנושות.

מתוך דוגמא זו נוכל לקבל מספר תובנות לגבי כיצד ניתן להפוך עסק רגיל לעסק חברתי.

מסע בזמן

בשביל הנוסטלגיה, נתחיל דווקא מדוגמא שברור לכולם היום כי כך לא עושים מהפך מעסק רגיל לעסק חברתי, ואני מתכוון לקמפיין ארוך השנים שכל ילד ואמא ידעו לדקלם בשנות השמונים ואפילו התשעים- "כי בשבילו זה דני- ובשבילך חלב".

הנה גם הסרטון, אם ממש בא לכם להיזכר איך לא עושים היום שיווק/קמפיין חברתי:

 

על שיווק חברתי

הצרכן היום מבין ומודע יותר מתי הכוונה לעשיית טוב הינה אמיתית ומתי היא רק איצטלה שיווקית. ברוב הפעמים זה נגמר בכשלון חרוץ של הקמפיין, במקרים אחרים זה נגמר בתביעה משפטית והפסדים של מליונים. ראו כאן קישור לסיפור על חברת נוטלה ששילמה 3 מליון שח לאם שתבעה אותם בשל הפרסום כי השוקולד מוצג כמוצר בריא (מישהו אמר שנות השמונים?), וזו רק דוגמא אחת להמחשה.

נושא השיווק החברתי הפך להיות פופולרי בשנים האחרונות, מתוך כוונה לייצר ערך חברתי של המוצר, לעיתים שיווק בסגנון הזה יוצר חיבורים נפלאים בין חברה ועסקים, אולם לעיתים מתגלה כי היה זה רק כיסוי לפגמים במוצר או התנהלות לא נאותה של החברה המייצרת, לסוג כזה של אירועים קוראים קוזווש (Cause wash) או גרינווש (Grin Wash) כשמדובר בשיווק סביבתי שאינו הולם. ממליץ לכם להיכנס לאתר הנפלא של שירלי קנטור ושם תוכלו למצוא מידע רב אודות שיווק חברתי ונספחיו, כולל כללים של עשה ואל תעשה בשיווק חברתי/סביבתי.

מה ההבדל בין שיווק חברתי לעסק חברתי?

שיווק חברתי הוא קמפיין מבורך וכן ירבו כמותו, אולם העסק עדיין פועל לפי תפיסות כלכליות הישגיות/יעילות, ואינו מבצע מהפך מחשבתי להיות כזה באמת, מיד לאחר שהקמפיין מסיים את דרכו. כמובן שזהו צעד חשוב לקראת אך כדי להפוך מעסק רגיל לחברתי דרושה פריצת דרך בניהול ובקביעת הד.נ.א. של החברה. שום קמפיין חברתי לא יוכל לבצע זאת. דרושה חשיבה של www- win win world.

אז איך עושים זאת נכון?

הכל מתחיל בלשאול את השאלות שיוצרות פריצת דרך חברתית. מי שלא שואל ולא מקציב זמן לכך- לעולם לא ימצא את התשובה, כמובן.

הסיפור המדובר הוא של בחור צעיר ומחונן בשם לואי ואן אהן. אוי, איך שהתאהבתי בבחור הזה!!

הוא הקים חברת סטראט אפ שמטרתה היתה למצוא פתרון לשאלה כיצד מחשב אחד יוכל לדעת שהוא מתקשר עם אדם או מחשב אחר? למשל, אתר המוכר כרטיסים להופעות, יבקש לדעת שהקונה הינו אדם ולא תוכנת מחשב שיכולה לקנות במספר שניות את כל הכרטיסים ולספסר אותם במחיר מופקע והדוגמאות רבות. הוא מצא דרך מבריקה ופשוטה שכולם כבר מכירים היום- הקאפצ'ה. אלו אותן מילים מעוותות שלמעשה מבדילות בין מוח אנושי למחשב שאינו מסוגל לזהות אותיות אלו. הסטארט אפ הזה הפך ללהיט ונמכר לכל חברה בעולם שחייבת את ההבחנה הזו.

כך שמבחינה כלכלית- הבחור גאון. אולם שניה לאחר מכן, הוא שאל את עצמו שאלה חברתית, זהו חבריי, רגע המפנה הגורלי מעוד סטארט אפ כלכלי למעבר לעסק חברתי במלוא מובן המילה.

הוא חישב שאם כל אחד מבזבז 10 שניות מזמנו ביום להקלדת קאפצ'ה ומכפיל זאת בכמות המליונים שאנשים ברחבי העולם מקלידים- אזי מדובר בבזבוז עצום של זמן לאנושות מדי יום.

ואז הוא שאל כיצד ניתן להשתמש במוצר הכלכלי למטרות חברתיות? כך הוא הגה את הרעיון של הקלדת שתי קאפצ'ות. אם לא הבנתם עד היום מדוע פתאום צריך להקליד שתי מילים ולא אחת, הרי שהכל בגלל לואי… הרעיון היה להמשיך להקליד מילה רנדומלית אולם המילה השנייה נלקחת מתוך מאגר של ספרים ישנים שנסרקו והמחשב אינו מסוגל לתרגם מהחומר הסרוק. כאן נדרש מוח אנושי כדי לגשר על הפער. לואי חיבר את הרעיון של הקאפצ'ה לעניין זה. הוא הציע שהמילה השנייה תהיה מתוך מאגר המילים הלא מפוענחות על ידי המחשב. לצורך העניין, כאשר עשרה אנשים יענו תשובה זהה למילה- סימן שזו המילה הנכונה וכך יהיה ניתן לבצע דיגיטציה מושלמת.

הנה כי כן- הקאפצ'ה התגייסה למען האנושות והרעיון של ואן אהן הפך להיות חברתי למען הדורות הבאים. קראו כאן על המיזם של ה"רי-קאפצ'ה". מיותר לציין שגוגל התלהבו מהרעיון וקנו את המיזם הזה וכך הפך הרעיון החברתי גם לעסק כלכלי לא רע.

כששואלים שאלות חברתיות- ניתן לחשוב מחוץ לקופסא ולהפוך מוצר קיים- רגיל- כלכלי, למוצר שיש בו ערך משותף- חברתי/סביבתי.

קישורים נלווים

אתם יותר ממוזמנים לקרוא את הכתבה הנהדרת של שחר סמוחה על ואן אהן, שהתפרסמה בגלובס וכן מומלץ ביותר לשמוע את ההרצאה שלו בטד, אשר שם הוא גם מתאר עוד מיזם חברתי אדיר מימדים, שנבע שוב, משאילת שאלות נכונות ומחויבות לחברה.

הניהול ההומני ועסקים חברתיים

לואי ואן אהן הוא דוגמא מושלמת לתפיסה כלכלית www- win win world, המוכיחה כי כל עסק יכול לבצע פריצת דרך ולהיות עסק חברתי.

הניהול ההומני הינה תפיסה ניהולית המעודדת הלך מחשבה זה, מודל www  מעודד חשיבה שהיא פורצת דרך ומייצרת ערך משותף לארגון ולכלל מחזיקי העניין שלו, כולל הסביבה. אתם מוזמנים ליצור קשר כדי לשמוע עוד על מודל זה ויישומו.

מודעות פרסומת