תגית: שותף

השפה של המנהל ההומני

לא עובדים אלא שותפים לדרך, לא מקום עבודה או ארגון אלא קהילה, לא כוח אדם אלא הון אנושי.

ברשימה זו אמשיג מחדש מונחים שגורים בפי כל ואתרגם אותה לשפה של תקינות הומנית.

"כח אדם". השימוש במושג זה משקף יחסים לא הומאניים ורואה באנשים בארגון סוג של משאב שיש לנצלו (יחסי אני –לז, על פי הגדרת בובר). א.ב. יהושע כתב ספר שלם על היחס הבעייתי הזה של מנהלי משאבי אנוש (שליחותו של הממונה למשאבי אנוש) והינו ספר חובה לכל מנהל הומני על מנת להבין את ההבדל בין כוח אדם למושג אנושיות:

"הרי אתה עצמך דרשת להחליף את השם של המדור מכוח אדם למשאבי אנוש. זאת אומרת שהחלטת לוותר על הכוח לטובת האנושיות, וזה העניין חביבי". (עמ' 30)

אכן, מקומות רבים כבר עברו למושג רך יותר, אשר שם את הדגש באנושיות והוא נקרא "משאבי אנוש", אולם גם מושג זה אינו הומני לטעמי היות ששוב הוא רואה באנשים סוג של משאב, הסתכלות אסטרטגית ולא אנושית תחילה. כמובן ברור שאדם שנבחר לתפקיד חייב לעמוד בסטנדרטים מקצועיים (כישורים לתפקיד) אולם לטעמי עליו קודם כל לעבור את מבחן הסף- האם הוא האדם שאנו מחפשים, בדגש על האדם ולא על הכישורים.

כמה מנהלי משאבי אנוש או מנהלים בכלל מחפשים את האדם לפני הכישורים?

דיוויד בלאט, מאמן מכבי תל אביב אמר את הדברים הבאים:

 

"בעבר הייתי בוחר שחקן יותר לפי תכונות ספורטיביות, אבל היום שיניתי לא מעט את סדרי העדיפויות שלי. לא מזמן הוזמנתי על ידי סן אנטוניו ספרס לביקור. נפגשתי שם עם גרג פופוביץ' המאמן, ועם בריאן פאוג'יולה ואר.סי. ביופורד. אלה האנשים הכי מצליחים בביזנס לקבל רעיונות מהם איך לפעול ואיך להרכיב את הפילוסופיה האישית שלך. שאלתי את כל אחד מהם לחוד מה התכונה הכי חשובה בעיניהם לשחקן שהם בוחרים. ציפיתי לשמוע על אתלטיות, קליעה, כוח. כל אחד מהם חשב לרגע וענה: קארקטר. זה מראה על קו של מערכת. זה לא שלא הבאתי שחקנים בעבר גם בהתחשב באופי שלהם, אבל הלכתי עם זה עוד צעד קדימה. אני מרגיש שהשנה הבאנו בני אדם למכבי. אינטגריטי זה דבר שאני מאוד מחפש אצל שחקנים". (מתוך ראיון בגלובס, 14.1.11)

מה שמתאים לקבוצת ספורט מהטובות באירופה, מתאים ונכון גם לארגונים עסקיים, חברתיים ולמעשה לכל צורת ארגון. החיפוש אחר אנשים צריך להיות מלכתחילה של אנשים אתיים ובעלי אינטגרטי ואחר כך בעלי כישורים. השפה מייצרת את התודעה, על כן בשפה ההומנית יש לעבור ממשאבי אנוש לשם אחר כגון "הון אנושי", או "מערך אנוש" או כל מושג אחר אשר שם את הדגש בערך האדם ולא בפונקציונאליות של האדם.

 

מילון ניהול הומני, איירה: טלי נודלמן

 

"עובד"- המושג עובד בעברית בא מהשורש ע.ב.ד.- כלומר הפעולה של האדם, או אפילו אחורה יותר- השליטה באדם, כפי שבאה לידי ביטוי בעבדות. זוהי שוב גישה פונקציונאלית הרואה באדם את המשאבים ולא את האנושיות שבו. למה לא לקרוא לכל אחד בארגון פשוט- "שותף". נסו לקרוא אחורה את הרשימות בבלוג הזה ותראו שלא קרה שום דבר בגלל שהמילה עובד לא נמצאה בו.

אפשר ורצוי להשתמש במילה שותף לכל מי שנמצא איתנו בארגון, זו מילה המשקפת תפיסת עולם רחבה, החל מהמקום שמעריך את כל אחד מהנמצאים בארגון- החל מאיש המשק (לא עובד ניקיון), דרך אלו שנקראים עובדי קבלן (שזו תופעה שחייבת להיעלם לא רק בשפה אלא גם במהות), ועד הבעלים של הארגון וכל שאר התפקידים- כולם שותפים. זוהי אמירה שיוויונית הרואה בכל אדם את ערכו השווה בהיותו אדם!! זוהי אמירה שנותנת קרדיט לכל אחד שירגיש שייך בהצלחת החברה אפילו אם הוא רק אחראי על בדיקת הנכנסים לבניין, הוא חלק מהשותפות, ברגע שמנהל יקרא לעובדיו- שותפים, הוא יראה בהם קודם כל אנשים ואחר כך תפקידים, זוהי אמירה של יחד, של צוות שאוהב להיות ביחד כי הם שותפים ולא רק משמשים תפקיד בעזרה למישהו אחר להשיג הצלחה, הם חלק מההצלחה!!!

 

"ארגון" או "חברה"- כיום, יותר מאי פעם, הארגונים הפכו להיות הקהילות החברתיות, הן מחליפות את הקהילות המסורתיות משום שהשותפים מבלים בהם את מירב זמנם ובמקרה של ניהול נכון הם גם מרגישים שייכות וגאווה להיות חלק מהארגון הזה. הגאווה הזו היא גאוות קהילה, מה שפעם היו אומרים- גאוות יחידה. הגאווה היא על כך שהארגון מצליח לממש את הצרכים הבסיסים של כל אחד בארגון, מתוך ערכים הומניים מכבדים.

הארגון, מעבר להיותו גוף שמהווה מקום עבודה ומספק שכר, מספק היום לשותפים כלים להתמודדות עם אתגרים משתנים בחייהם ולצמיחה אישית באמצעות תוכניות בנושאים מגוונים, כגון: סדנת הורות צעירה, הורות אחראית וותיקה, סדנאות הגיל השלישי כהכנה לפרישה וכד' או באמצעות עידוד להשתתפות בנבחרת שייט אשר מהווה הזדמנות למפגש מעבר לשעות העבודה והשיט, בבילויים שכוללים לא פעם את בני המשפחה.

זהו אחד המתכונים לעודד מוטיבציה פנימית אצל אנשי הארגון, ליצור אצלם, באמצעות מתן מענה לצרכיהם, מוטיבציה גבוהה, איכות ומקצועיות בעבודה ותחושת סיפוק עצמי אדיר בשל היותם חלק מקהילה, תחושת שייכות ושותפות שהיא משהו הרבה יותר גדול מארגון או מקום עבודה ועל כן בשפת הניהול ההומני הארגון מוצג כקהילה ומאפשר הגדרת מטרות ומחויבות מחודשת של המנהל או המעסיק ההומני כלפי שותפיו לדרך.

מודעות פרסומת