תגית: עבודת צוות

6 דקות של גן עדן וגיהנום

בין הדקה ה 23 ל 29 במשחק חצי הגמר של המונדיאל בין ברזיל לגרמניה, חצי מהנוכחים על כר הדשא הרגישו בגן עדן והחצי השני בגיהנום.

מה ניתן ללמוד משש דקות היסטוריות אלו בהן נכבשו 4 שערים לזכות גרמניה?

המאמר הבא ינתח את מה שארע במשחק בין ברזיל לגרמניה ומה ניתן ללמוד ממנו בשדה הארגוני ובדינמיקה של צוותים.

1. הגיהנום:

לספוג 4 גולים בשש דקות זה אירוע נדיר בכל מסגרת תחרותית בכדורגל, לא כל שכן במסגרת הנוצצת והחשובה ביותר- טורניר גביע העולם. השאלה כמובן היא מה גרם להתמוטטות הזו ובהמשך אתאר מה ניתן לעשות בארגונים החווים משבר דומה.

אין שום קשר בין יכולת לבין מה שקרה באותן שש דקות, על כן ההסבר הינו אך ורק בשדה המנטלי. היו מספר סיבות לקריסה המנטלית של שחקני ברזיל.

סיבות רקע:

– השחקנים היו בלחץ אדיר, יותר מכל נבחרת אחרת בטורניר, בשל העובדה שזוהי הנבחרת המארחת. אולם בכל טורניר יש מארחת, מה הדבר השונה הפעם? סיבה אחת היא המקום המרכזי כל כך שתופס הכדורגל בברזיל כמקור של תקווה וגאווה אישית ולאומית ולכן השחקנים נאלצו לסחוב על כתפיהם את העומס הרגשי הזה, אליו היו חשופים. אפשר היה לראות את זה למשל, במשחק נגד קולומביה, שבו בכל רגע אפשרי השחקנים פנו לקהל ודרשו עוד עידוד, מחזה נדיר בתדירותו. סיבה אחרת הוא הויכוח הגדול בברזיל סביב כדאיות אירוח הטורניר, כאשר רק זכייה בטורניר הפכה להיות סיבה מוצדקת לכדאיות האירוח, אשר גבה קורבנות במהלך ההכנות ולמתח חברתי בברזיל.

– המנהיגים הבלתי מעורערים של הנבחרת, עמודי התווך, לא שיחקו- ניימאר וטיאגו סילבה. חסרונם יצר ריק מנהיגותי ששחקנים אחרים לא הצליחו למלא.

סיבות תוך כדי משחק:

– גרמניה עלתה ליתרון מוקדם בדקה ה 11, וגרם לחוסן המנטלי שכבר היה רעוע בתחילת המשחק, להיסדק עוד יותר, משום שתוכנית המשחק של ברזיל השתבשה.

– בדקה ה 23, דקה יחסית מוקדמת במשחק, נכבש השער השני, אשר שבר את הנבחרת באופן סופי ומהיר, כל הלחץ שהשחקנים הצליחו בשיניים לעמוד בו, התפרץ והפך לסוג של הלם קרב. שחקנים לא הצליחו לבצע מדקה זו ובשש הדקות הבאות, פעולות פשוטות ביותר.

– קריסה מנטלית זו, היתה מהירה וכואבת וגררה אחריה 3 שערים מהירים נוספים, מחזה שאין לו אח ורע בכדורגל בכלל וברמה הזו בפרט. הקריסה התבטאה בהלם, חוסר מנהיגות, חוסר תקשורת בין השחקנים, אי אמונה ביכולות של עצמם– כלומר חוסר יכולת מוחלט להביא את הביצועים שלהם בפועל.

זו הסיבה ששחקני ברזיל חוו גיהנום, ולא הצליחו להשתחרר ממנו עד סוף המשחק, וגם לאחריו במשחק נגד הולנד, וייתכן שיהיו עוד שחקנים שכל הקריירה שלהם תהיה תחת הזיכרון הזה, עובדה שתגרור ירידה ביכולת.

2. גן עדן:

מנגד, הגרמנים חוו חוויה עילאית של יכולת ומיצוי פוטנציאל, במילים אחרות- הם היו בזרימה (Flow)- בגן עדן.

מה הוביל את גרמניה למצב שהם שיחקו כל כך טוב עד כדי כך שלא ראו בעיניים את שחקני ברזיל? (ברשת הועלה סרטון נחמד שמתאר את המשחק ללא שחקני ברזיל ומשקף את התחושה של שחקני נבחרת גרמניה במשחק, כאילו הם משחקים נגד אוויר- בינתיים הסרטון הורד בשל זכויות יוצרים)

הסיבות לזרימה:

– שיטת המשחק של גרמניה בנויה על עבודת צוות, שלא כמו נבחרות אחרות במונדיאל שלא היו מאוזנות והיו תלויות ביכולות של שחקנים מסוימים כמו מסי בארגנטינה או ניימאר בברזיל, או חאמס בקולומביה. כאשר הנבחרת בנויה בצורה מאוזנת ונכונה, העומס המנטלי על כל שחקן הינו שווה, ואז סיכוי גבוה שאף שחקן לא יקרוס מנטלית. כמו כן, בעבודת צוות יש יתרון גם בתמיכה הדדית ומנטלית של אחד את השני, בשונה מקבוצות אשר נשענות על שחקנים דומיננטים, ואז הלחץ הוא גדול ביותר אצל שחקנים אלו, ומצד שני תחושת היכולת של השחקנים "התומכים" נמוכה, משום שכולם סומכים על השחקן הדומיננטי ולא על הקבוצה. חוסר איזון בקבוצה יכול להוביל לקריסה של אחד השחקנים וכמאמר המשפט שחוסנה של שרשרת נקבע לפי החוליה החלשה שלה, קריסה של אחד השחקנים מוביל לקריסה של כל הקבוצה. מספיקה טעות אחת כדי שהצד השני ינצל אותה ליתרון. בקבוצה כמו גרמניה, אין ממש חוליות חלשות- יש איזון בין השחקנים.

– גרמניה הגיעה למשחק כשהיא מאמינה בעצמה. שקטה מאוד, כנראה בזכות עבודת הכנה מצוינת של צוות האימון. היה ניתן לראות עד כמה הנבחרת היתה מרוכזת בשמחה המאופקת של השחקנים אחרי כל שער, וכן בהתלהבות שלהם להמשיך וללחוץ על הדוושה עד להכנעת היריב בצורה מוחלטת.

– ככל שהמשחק התקדם, הם הרגישו שהכל הולך לטובתם, תחושה אדירה של הצלחה. תחושה זו רק הגבירה את האמונה בעצמם ומכאן איפשרה להם לעשות פעולות ללא לחץ, כאילו הם במשחק אימון ולא במשחק שקובע מי תעלה לגמר המונדיאל. ברגע שזה קרה, הם היו בתחושה של ציפה, זרימה, תחושה שכל אחד מאמין שהוא יכול לעשות כל מה שירצה.

שני כיוונים מנוגדים אלו הובילו לתוצאה כזו מוחצת- מצד אחד קריסה מנטלית טוטלית ומצד שני קבוצה שנמצאת בזרימה הרמונית מוחלטת.

מה אנו יכולים ללמוד מהמשחק הזה לגבי הצלחה לאורך זמן של ארגון?

1. ציפיות ומטרות: ככל שהציפיות הינן גבוהות יותר מדי, הן עשויות להשפיע את פעולתן ההפוכה ולפגוע בביצועים ובביטחון של הארגון. על כן, בתוכנית עבודה שנתית, צריך לקבוע מטרות ריאליות ומאתגרות, עם אבני דרך ברורות, שיעזרו לבדוק אם אנו עומדים ברף הציפיות או שצריך לשנות אותן בהתאם להתקדמות של הביצוע

2. בקביעת המטרות יש לקבוע מטרות נוספות מלבד השורה התחתונה, ההישגית, מטרות שתלויות יותר בביצוע של הארגון ודרכי הפעולה. כלומר מטרות הקשורות במה שאנו יכולים לשלוט, אשר עמידה בהן תוביל למטרה ההישגית.

3. נטרול לחצים: תפקיד המנהלים הינו לבודד כמה שיותר את עובדי הארגון מלחצים חיצוניים. במידה ויש חשיפה, לא להשאיר את הפרשנות של חשיפה זו לעובדים אלא לזמן שיחות, לדבר על זה ולהציג את תפיסת ההנהלה כפי שהיא רואה את המציאות וכפי שהיא מתמודדת עם הלחצים.

4. טיפוח מנהיגות– בכל ארגון יש את המנהיגים שלו, אולם כל ארגון חייב לטפח כל הזמן ולסמן מנהיגים עתידיים שיכולים להחליף בכל זמן נתון את המנהיגים של הארגון. הכנת עתודה מנהיגותית והכשרתה היא קריטית ברגעים שבה המנהיגות המובילה לא מצליחה לתפקד מסיבות שונות והיא שיכולה למנוע קריסה.

5. תקשורת– ארגון חייב לייצר דרכי וערוצי תקשורת רבים ככל שניתן בין עובדיו, יצירת שפה משותפת, שיכולה לעבוד גם תחת לחץ ותנאים קשים שבה קשה לתקשר. תקשורת טובה גם ברגעי לחץ, יכולה למנוע קריסה של ארגון.

6. אופטימיות ואמונה: ארגון חייב לדבר בשפה אופטימית לגבי המטרות שלו ואמונה סביב היכולת לעמוד במטרות אלו. זוהי אופטימיות שמגיעה מההנהלה למטה וכן מהשטח בחזרה להנהלה.

7.יכולת לבצע שינויים בתוכנית: ארגון חייב לבנות תוכנית עבודה אולם גם צריך להיות מודע לכך שיכול להיות שדברים ישתבשו בדרך ויתבצעו בצורה אחרת משציפו ולהיערך אל זה בהתאם, או מראש, על ידי הכנת חלופות, או תוך כדי בזכות תושיה ואלתור, תושיה כזו דורשת שקט נפשי, קור רוח כדי להיות יצירתי. לא ניתן לבצע שינויים או להיות בעל תושיה כאשר הארגון ואנשיו חווים קריסה מנטלית.

8. ניצול הצלחה: יש ארגונים שמצליחים לתקופה קצרה ולא מצליחים למנף להמשכיות ולהובלה בתחום. הרגע הזה – של ניצול הצלחה, הינו רגע חשוב שהדרך היא להמשיך לעבוד קשה ולא לנוח על זרי הדפנה אחרי מספר הצלחות קצרות מועד, המשך ריכוז ופוקוס במשימות הבאות, המשך אינטנסיבי בעבודה, עד ביסוס ההצלחה והמעמד.

9. להוביל את הארגון לזרימה אישית וארגונית– כאשר עובדי הארגון נמצאים בזרימה, כלומר הם מרגישים שהם ממצים את הפוטנציאל, זו הדרך להצלחה, משום שהעובדים נהנים מכל רגע מהיותם בארגון, מביאים מאה אחוז מהיכולות שלהם, והארגון חווה הצלחה עצומה.

10. בחירת שותפים לדרך: בבחירת שותפים, כמו ראיון עבודה או גיוס עובדים, עלינו לשים לב כל העת, לא רק ליכולות ולכישורים שמוכיח העובד, אלא ביכולות האישיות- מנטליות שלו, כלומר, היכולת להתמודד ולהביא את הכישורים שלו ברגעי לחץ ואמת. תפקוד תחת לחץ הינו שונה בתפקוד שבשגרה, וייתכן כי מאמן ברזיל שגה כאשר לא הצליח לצרף לנבחרת שחקנים בעלי יכולת מנטלית חזקה, על אף היותם שחקנים פחות טובים.

ניתן להזמין הרצאה בנושא " משדה המשחק לדשא הארגוני"- הרצאה מרתקת על תובנות שניתן ללמוד מעולם הספורט ההישגי וליישם בשדה הארגוני.