תגית: סטיב ג'ובס

סטיב ג'ובס ומה שאני לומד ממנו על ניהול

היום בבוקר ששמעתי על מותו של סטיב ג'ובס, היה לי עצוב, בדומה לכל מי שמבקש אחר אותנטיות, יצירתיות ורצון כל העת לחדש, כמו גם האהבה לפשוט ולכל מה שקשור במשחק, אם תרצו, משחק החיים.

היום בערב, ובמיוחד מחר, ביום כיפור, רוחו של ג'ובס תהיה נוכחת בחשבון נפש של הרבה מאוד אנשים. ג'ובס היווה השראה עבור המוני אנשים, אפילו מבלי להתכוון להיות כזה, אלא מכוח החלטותיו האותנטיות. בחשבון הנפש שכל אחד מוזמן לעשות מדי יום או בסוף שבוע אולם במיוחד ביום כיפור, צריכה להיות השאלה האם אני עושה את מה שאני אוהב לעשות? האם אני שמח על המורשת שהשארתי אחריי בשנה החולפת? כאשר מדברים על מורשת, הכוונה לכך שמעשיי השפיעו חיובית על החברה בכל מעגליה- הקרובים והרחוקים יותר.

סטיב ג'ובס שאל את עצמו שאלות אלו כל חייו, השאיפה לאותנטיות היתה סוד ההצלחה שלו, כי רק כאשר אתה עושה את מה שאתה מאמין בו- נוצרת תשוקה גדולה ליצירה ועשייה. תשוקה זו יצרה, במידה לא מועטה, את ההווה הטכנולוגי שאנו נמצאים בו ותשפיע ללא ספק על עתיד הטכנולוגיה והשפעתה עלינו.

סיפור קטן, מתוך סיפורים רבים, המלמדים על האותנטיות והרצון לשאוף לאמת, לבעוט בתחת במי שפועל על פי דוגמות ותכתיבים חברתיים חסרי אמת, מספר בראד בירד, אנימטור מחונן שהיה בין היתר אחראי על סדרת הסימפסונים, וגויס על ידי ג'ובס לפיקסר, את הסיבה לכך שג'ובס בחר בו לחברה:

" הובאתי לכאן כדי לגרום למידה מסוימת של אי סדירות והפרעה. בעבר פוטרתי כמה פעמים עקב התנהגות מפריעה, אבל זו הפעם הראשונה שגויסתי לעבודה הודות לכך"

ה- DNA שנוצר בכל מקום שג'ובס ביקר בו כלל את המקום הנרחב לאותנטיות ויצירתיות, כמו גם תמיד להסתכל על המציאות ולנסות להגדירה מחדש, או בפי העם- לחשוב מחוץ לקופסא.

נכון הוא, לפי מה שמספרים, כי מעולם לא עבדתי באפל, שג'ובס לא היה הדמות האידיאלית שעליה ניתן לאמר "מנהל הומני", אולם השאיפה כל העת ליצירתיות, חשיבה אותנטית וביקורתית, ובעיקר- כבוד רב שרחש לשותפיו לדרך, גם עם אלה שלא האמינו בו בסיבוב הראשון באפל, אלו הם תכונות של ניהול הומני והלוואי שמנהלים רבים יקבלו השראה מדרכו הנבואית, מהתנהלותו הכריזמטית ואהבתו, התלהבותו ותשוקתו למקצוע שבחר.

נזכור אותו ואת מורשתו, אמן!