אני ואני ואני ואני

לפני חודש בדיוק (סליחה על ההצתה המאוחרת) ריכז גלובס בגיליון השנתי המסורתי שלו את נבחרת ארבעים הצעירים המבטיחים של ישראל! איזו התרגשות.

כל כך 2010

אם אפשר לסכם את הגיליון הזה (למעט מספר יוצאים מן הכלל שאתעכב עליהם בהמשך) מדובר באנשים שחושבים רק על עצמם, על גאוותם, הצלחתם, מימושם ורווחתם האישית. הדור שלא שמע על המחאה החברתית, דילג על הרעיון של עסקים חברתיים, לא הפנים מהי חוכמת ההמונים, נשאר אטום לפערים החברתיים ולעומת זאת נשאר נאמן לערכים שעליהם גדל הדור הזה- ערכים שהיו בקונסנזוס עד לפני שנתיים-שלוש, ערכים שהתחנכו עליהם בבית הספר בשנות השמונים- תום עידן הציונות ותחילת עידן הציניות הערצת המצליחנות.

אמנם כן, בהחלט ניתן להביט בעשייה הקצרה שלהם והמבטיחה, להתפעל מהכישרון, היוזמה, היצירתיות והחשיבה מחוץ לקופסא, ההעזה, המימוש העצמי- בהחלט מעורר השראה. מהבחינה הזו בהחלט מדובר ברשימה מרשימה של פסיפס מהתחומים השונים ומרקעים רבים ומגוונים של אנשים שפיתחו קריירה והרוויחו על הדרך הרבה כסף או שהם בדרך להרוויח הרבה כסף, כפי שהם מעידים.

אולם, הרשימה הזו, איך לומר, קצת פאסה לטעמי, בעצם, היא כל כך שנת 2010 ואחורה מכך. בשנים האחרונות אנו עדים לצורך שעולה מציבורים שלמים בעולם המערבי לעסקים שמקדמים אג'נדה חברתית ולא רק מינוף של עצמם לטובת עצמם. אם אנחנו רואים מהם היוזמות והארגונים שמצליחים לאורך זמן, נגלה שהמצפן שמוביל אותם ליצירתיות, העזה, יזמות וכד' הוא מצפן של ערכים משותפים, מתן ערך מוסף לחברה האנושית ולא רק מתן ערך מוסף ליזם הצעיר.

לאור השינוי החיובי שאנו חווים בתפיסת הכלכלה והקפיטליזם והתנהגות אנושית חברתית, קשה שלא להתאכזב מהחבורה המצליחה הזו שגלובס שם עליה תווית הכשר של הצלחה.

והנה מספר דוגמאות:

הראשון חביב הוא צחי ארבוב, האיש והמשפט:

"מגיל צעיר רציתי להיות בעל הבית של בניין שלם".

באמת שאין מה להרחיב על משפט כזה.

רועי אייזנמן מייצג את הדור נאמנה, להלן מבחר ציטוטים קפיטליסטיים משומשים לעייפה:

"ברור שהמטרה שלנו היא להרוויח… במתכונת הנוכחית לאף אחד בענף אין יתרון…הדרייב שלי מגיע מלעשות דברים חדשים, באופי שלי אני יזם, תמיד מחפש מה חדש… התחלתי להתאהב בעולם הפיננסי… בכל בוקר אני קם ומחפש איך להגשים את עצמי מחדש"

אסף אלדר, עוד מייצג נאמנה של האדרה עצמית (במסווה של מימוש עצמי):

" המטרה שלי היא מאוד פשוטה: להצליח במה שאני עושה. כרגע מאוד טוב לי, גם בעבודה וגם בחיים האישיים- וכל עוד אני קם בבוקר וטוב לי, מבחינתי המטרה הושגה"

אני ואני ואני ואני.

משה חוגג, יזם רציני בהחלט רואה את הרשת החברתית כצינור בלבד למטרות שלו- קידום הסטארט אפ המדהים שלו. האם הוא שאל מה הערך המוסף? טיפ קטן: ברגע שתשאל את השאלה הזו, הסטארט אפ שלך יהיה ממוקד יותר, כי הרשת החברתית היא לא צינור- היא תחנת היעד.

עמית אבנר, איש הייטק אשר גאוותו במשפט הבא:

"טייקי זו חברה עם פוטנציאל של מיליארד דולר. ייקח לנו עוד כמה שנים לבנות את כל מה שבאג'נדה שלנו, אבל נגיע לשם".

האג'נדה שלו, היא כמובן מיליארד דולר.

ליטל גרוסמן היא בחורה מוכשרת בטירוף, את כל המסלולים סיימה בהצטיינות וגם את עבודתה היא עושה בהצטיינות. ליטל היא דוגמא לאנשים מאוד מוכשרים שכל מה שמוביל אותם הוא מימוש עצמי. זה חשוב, אבל כאמור, ככה לא בונים חברה, ככה בונים אינדיבידואלים הישגיים פרי יצירתה של מדינת ישראל, אוסף של אנשים מוכשרים שדוהרים קדימה עם הכישרון שלהם ולא שואלים- לשם מה? חוץ מהגשמה עצמית כמובן. אותו סיפור לאורנית קרביץ  שענתה על השאלה מה השאיפה לעתיד:

"המטרה היא לסיים את הדוקטורט. אני מאמינה שדברים טובים קורים לאנשים טובים"

בהחלט צודקת, לשיטתה.

עמרי לביא ושלו חוליו הם באותו סגנון של ליטל, אולי פחות מחוננים אבל הישגיים בטירוף, כל מטרתם היא להעצים את עצמם: 

"אנחנו עקשנים ונודניקים והמשכנו…יזמות זו עבודה מייגעת, קשה, סיזיפית, נגד כל הסיכויים. תמיד אומרים לך שאתה משוגע, נלחם בתחנות רוח. וזה בעצם הכיף, להתרומם מעמדת האנדרדוג ולהוכיח לאנשים שזה כן אפשרי"

נקמת היורמים, גרסת 2013. שיהיה לכם בהצלחה במסע ההצלחה האישי. באמת. מכל הלב.

לילך גבע הראל ואלי כהן הם דוגמאות לביטוי הצנוע יותר של המימוש העצמי על ידי כך שהם מרגישים שהם משפיעים. זוהי כמובן מילה מכובסת להגדרת המימוש העצמי והקריירה הנוסקת תוך כדי ניקוי המצפון העצמי והרגשה טובה.

"תמיד ידעתי שזה תפקיד שאני רוצה לעשות, זה תפקיד רוחבי שרואים בו את כל הבנק ויש לך יכולת להשפיע על הבנק"

או

"התשוקה לעשות ולהשפיע ולאחר מכן לראות את התוצאות של מה שאתה עושה, להיות שותפה לתהליכים גדולים- זה מה שאני אוהבת לעשות."

שניהם עובדים במערכות פיננסיות- שוק ההון ובנקאות. מתי פעם אחרונה שמעתם על תהליכים משפיעים מהצד שלהם לטובת החברה?

לא רק האליטה נמצאת ברשימה זו, מסתבר שגם בפריפריה רוצים ליהנות ממנעמי הרווחה האישית, לגמרי מובן, וכך גם תאופיק אגבריה מואדי ערה מצטרף לחגיגה ומשדר את אותו מסר של מימוש עצמי:

"זה היה צעד שהייתי חייב לעשות. לא רציתי להיות סתם מהנדס. רציתי להיות מנהל ולקחתי את הסיכון הכרוך בכך. במבט לאחור לא הייתי משנה את ההחלטה הזו".

מסתבר שהיום להיות מהנדס זה כבר פאסה, כי כנראה רק מנהלים הישגיים ושאפתנים יכולים להיות במימוש עצמי.

משה בר סימן טוב, נועה אורן ורותם וולף ועוד מספר אנשים מהרשימה מזכירים את אביהם כחלק מרכזי בעיצוב זהותם. כולם מציינים את האב כדמות נערצת שלימדה אותם להצליח, אולי, השערה שלי, מהמקום שהם פיספסו את הבוננזה שלאחר עידן הצנע ומבקשים שילדיהם יגשימו במקומם.

"זה מה שלמדתי מאבא שלי: הוא אמר לי, אם את עושה משהו, תעשי אותו עם חיוך ותעשי אותו עד הסוף",

"אבא תמיד אמר לנו- תלמדו, תלמדו, תלמדו- כדי שלכם יהיה יותר קל מאיתנו",

"חשבתי על קריירת משחק אבל ההורים טפטפו לי כל הזמן שממשחק לא אצליח להתפרנס, ובסוף השתכנעתי"

גילוי נאות

חגגתי השנה 40. זו היתה ההזדמנות האחרונה שלי להופיע ברשימה. אפשר להגיד בביקורת שהפוסט הזה נובע מקנאה. להיפך, לא הייתי מתחלף איתם. חשוב לי להגיד את זה. מטרת הפוסט הזה היא להראות כמה איבד הדור שלי את המצפן, כמה נגרר אחרי בני הדור שמעליהם, הראשונים שהפכו את הקפיטליזם למכונה משומנת בצירוף מהפכת האינטרנט שיצרה עבור הדור הזה הזדמנויות רבות להעתקה ושיפור המודל של מימוש העצמי.

אני כותב את הבלוג הזה כבר מספר שנים מתוך התפכחות מהנהייה הזו אחר ההסתכלות רק על אני ועצמי, ומהתובנה שמימוש עצמי ואושר ניתן להשיג בדרך של נתינה, בניית ערכים משותפים ויצירת שליחות. בזה אני מאמין ולשם אני מוביל את הלקוחות שלי, אני רואה את ההתפתחות האנושית ומבין שארגונים הופכים להיות יותר ויותר אנושיים, כלומר, בעלי מטרות עם ערך מוסף לאנושות. מהמקום הזה נכתב הפוסט.

ניצנים של תקווה

ובכל זאת, ברשימה הזו יש מספר אנשים שהראו ניצנים של שינוי, אולי בעוד שנתיים- שלוש, כל רשימת הארבעים יכילו אנשים כמותם. במקום "אני ואני ואני ואני" יהיו יותר כאלו שיאמצו את "אני ואתה". אני מתכוון לאיריס גרוסמן, אסף זמיר, עמית בכר, עירן הלפרין ותמר שגיא. אולם מעל כולם, מבחינתי, איש השנה, או האיש החשוב ביותר ברשימה הזו הוא יואב צוראל, מנכ"ל חברת FeeX. עליו ראוי להקדיש פוסט שלם, הפוסט הבא יהיה עליו ועל החברה האדירה הזו.

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s