רשימה זו, ראשונה מתוך שתיים, מציצה לתוך ההיגיון הפנימי שעליו מושתתת תפיסת הניהול ההומני ומתוכה ניתן להבין מדוע היא אפקטיבית ומשפיעה על ארגונים למיצוי הפוטנציאל הטמון בהם.
לרשימה זו שלושה מהלכים/פרקים:
-
מה יוצר חברה (society) בריאה ומדוע כדאי לשאוף להיות חלק ממנה?
-
אם בני אדם רוצים להיות שייכים לחברה (society) בריאה, כיצד ניתן לשאוף לכך שיהיו שותפים גם לחברה (Company) בריאה בעבודתם? ובכך להשלים את החוויה של עבודה ופנאי בחברה (Company+ society ) בריאה.
-
התוצאות האפקטיביות של הניהול ההומני, המעתיק את רציונל החברה (society) הבריאה לתוך החברה (Company) הבריאה.
פרק 1: מהי חברה בריאה?
ראובן גרבר, בספרו המצוין "הומניזם ישראלי" מציע ארגון מחדש של רעיונות הציונות הרוחנית וקורא להתאימה למאה העשרים ואחת. שיאו של הספר הינו בתרשים אשר לפניכם הנקרא: "מדרג האנושיות".
מדרג האנושיות
הרעיון הוא פשוט, ככל שחברה תתקדם במדרג האנושיות גבוה יותר- כך היא תממש את הפוטנציאל של עצמה, ממש בדומה לפירמידת הצרכים של מסלאו, כל שלב התפתחותי נובע מקיומו של השלב הקודם לו, עד למימוש עצמי, קרי, מימוש החזון לחברת מופת שיש בה סולידריות ופלורליות ומכבדת את ערכי העל של האדם באשר הוא אדם. אם פירמידת הצרכים של מסלאו מתמקדת באינדיבידואל, גרבר מציע מדרג זהה המתאים לחברות.
ק
תרשים זה ממחיש כי בחירה של אנשים לקיים ערכים הומניסטים המשלבים יחס טוב לזולת כגון- חירות, צדק, אחווה ואהבה יוצר חברה תקינה אל מול חברה שסועה ואלימה אשר בוחרת בהשקפה כוחנית המושפעת מיחס שלילי לזולת ומקדשת את העוול, התלות, הקנאות והרודנות.
ק
בתרשים גרבר מזהה חמישה ממדים הקיימים בחברה:
-
הממד האישי: בו יש להכריע בין חירות לתלות
-
הממד החברתי: בו מתבצעת ההכרעה בין צדק לעוול.
-
הממד הבין- אישי: בו מתקבלת הכרעה בין אחווה לקנאות
-
הממד הקבוצתי: בו מחליטים אם להיות אוהבים או רודנים
-
הממד הטבעי: הוא הממד המארגן, ממד העל- כיצד אנו תופסים את העולם בעיני רוחנו? האם כמאבק מתמיד בין קבוצות, ארגונים, חברות ומשפחות או תפיסת העולם כאחדות ניגודים שמפרה את האינדיבידואל בפרט ואת החברה בכלל, כלומר מעודדת את השונות, את הניגודיות, את האחר.
הניהול ההומני 
לטעמי יש משהו קצת פשטני בהעמדה הדיכוטומית שמציב ראובן גרבר במדרגות. החיים הם קצת יותר מורכבים ובוודאי השאלות ההומניסטיות .. הרעיון המסגרתי והאתגר ההוניסטי שהוא מציב בפנינו בהחלט ראויים ומענינים . אך לבנות את "הניהול ההומני" כנגזרת
מהם נראה לי שמצריך חשיבה נוספת.
כל טוב עודד
ראה את הפוסט השני הממשיך את החלק הראשון
במסגרת הרשימות הקצרות אני יכול להבין שהמודל נראה קצת פשטני אבל הוא מאוד עמוק לטעמי
דיברתי עם דר' גרבר והוא סיפר לי שהוא כותב כעת ספר מעמיק בנושא שייצא לאור בעתיד
אני מניח שלאחר צאת הספר אפשר יהיה להכריע אם מדובר במודל מעמיק או פשטני
בינתיים מצאתי אותו מאוד יעיל להגדרת חמשת הממדים של הניהול ההומני עם התאמות לעולם העסקי-ארגוני