אחריות תאגידית חברתית- הדור הבא

קהילה מעצימה קהילה

קהילה מעצימה קהילה

על פי המקובל והמוכר ההגדרה של אחריות חברתית תאגידית (Corporate Social Responsibility – CSR) היא הכרת התאגיד בחובתו המתמדת להיענות לציפיות הלגיטימיות של בעלי העניין (stakeholders) המושפעים מפעולתו, ולתרום לרווחתם על-ידי שילוב שיקולים אתיים, חברתיים וסביבתיים בהחלטותיו העסקיות. 

או במילים אחרות פרקטיות, כפי שכתב שלמה ינאי, נשיא ומנכ"ל טבע, בדוח אחריות חברתית (2009):

"כחלק ממורשת טבע, אנו מאמינים בכוחה של התעשייה לתרום לעצמת הקהילה והחברה בה היא פועלת. טבע היא מקור לגאווה לאומית ונדבך משמעותי בחוסן הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. אנו שואפים להמשיך ולמנפה לטובת כלל החברה בישראל מתוך הכרה כי מובילות עסקית משמעה גם מובילות ערכית חברתית. על בסיס החזון של "מנהיגות ומצוינות לחברה בריאה" אנו מפעילים מגוון רחב של יוזמות חינוכיות וקהילתיות בתחומי המדע, הבריאות, התרבות והרווחה ותומכים לאורך שנים בעשרות תוכניות משמעויות לחוסנה ולשגשוגה של מדינת ישראל"

הפעילות של טבע בתחום האחריות החברתית תואמת להגדרה המקובלת הרואה את הקשר החשוב בין עסקים וקהילה ואשר מתבצעת על ידי חברות רבות בארץ ובעולם, כחלק מתהליך התפתחות הולך וגובר בעשרות השנים האחרונות, אשר החל בחוץ לארץ ובשנים האחרונות מחלחל גם לגופים עסקים בארץ.

אנו רואים את השינויים שחלים על ארגונים ועסקים בשנים אלו, אולם יש לבטא זאת בצורה ברורה. כיום, יותר מאי פעם, הארגונים הפכו להיות הקהילות החברתיות, הן מחליפות את הקהילות המסורתיות משום שהעובדים מבלים בהם את מירב זמנם ובמקרה של ניהול נכון הם גם מרגישים שייכות וגאווה להיות חלק מהארגון הזה. הגאווה הזו היא גאוות קהילה, מה שפעם היו אומרים- גאוות יחידה. הגאווה היא על כך שהארגון מצליח לממש את הצרכים הבסיסים של העובד, מתוך ערכים הומניסטיים אשר מכבדים את העובד.

בפוסט הקודם טענתי כי על עסקים לעבור מתפיסה של "עסקים וקהילה", כלומר, אחריות חברתית, לתפיסה של  "עסקים כקהילה", כלומר שהארגון פועל על פי דפוסי קהילה והוא שיוצר הצלחה כלכלית לאורך זמן. הגדרת הארגון כקהילה ישפיע לדעתי גם על תפיסת האחריות החברתית המוכרת כיום.

 תחום האחריות החברתית הוא תחום מתפתח, רק בשנים האחרונות החלו גופים למנות עובדים שיהיו אחראים על תחום זה וירכזו את הפעילות כמו גם לאפשר להם לפתח את האסטרטגיה החברתית- סביבתית הראויה לארגון. כחלק מהתפתחות האחריות החברתית, הפונה אל החוץ, אל הקהילה והסביבה, חלה גם התפתחות חשובה בתפיסת זכויות העובדים ושיפור מסגרת עבודתם, אשר גם היא חלק מתפיסת האחריות התאגידית הכוללת.

בחברת טבע למשל, על פי דוח האחריות החברתית, הציעו לעובדיהם כלים להתמודדות עם אתגרים משתנים בחייהם ולצמיחה אישית באמצעות תוכניות בנושאים מגוונים: סדנת הורות צעירה, הורות אחראית וותיקה, סדנאות הגיל השלישי כהכנה לפרישה וכד' או באמצעות עידוד להשתתפות בנבחרת שייט אשר, על פי טבע "הפכה מזמן כבר לחבר'ה. הם נפגשים מעבר לשעות העבודה והשיט, בבילויים שכוללים לא פעם את בני המשפחה". זהו בדיוק המתכון לעודד מוטיבציה פנימית אצל עובד, ליצור אצלו, באמצעות מתן מענה לצרכיו, מוטיבציה גבוהה, איכות ומקצועיות בעבודה והעובד עצמו מרגיש סיפוק עצמי אדיר בשל היותו חלק מקהילה, קהילה מנצחת.

האחריות התאגידית משלבת גם העשרה בתוך הארגון (פיתוח סביבת עבודה לעובד) וגם העשרה מחוצה לו- הקהילה והסביבה, אולם עד היום כמעט  ולא נעשתה פעילות מלקחיים משולבת שבה באותה פעילות גם מממשים את הצרכים הפסיכולוגיים של העובד וגם מממשים את הצרכים של הקהילה.

ניתן להוביל לכך שמעורבות העובדים לא תסתפק רק בשעות התייצבות לפתיחת משפחתון ועזרה בשיעורי בית, אלא שבאמצעות האחריות החברתית הוא יהיה שותף לפרויקט אשר יעצים בצורה הדדית את עצמו (המתנדב) וגם את הגורם בקהילה!! מעורבות הדדית זו מכוונת לכך שלא רק הנער או הזקנה תעבור שינוי בחייה בזכות הנתינה של החברה, אלא גם העובד המתנדב יפיק ממעורבות זו שינוי וצמיחה.

אם ניקח את הדוגמאות של טבע, נוכל לראות בדמיוננו שילוב של נבחרת השייט, אשר מיועדת כיום רק לעובדי החברה, מבצעת פעילות קהילתית עם נוער בסיכון באמצעות תהליך של מפגשים סביב נושא השייט. בצורה כזו, אין מדריך ומודרך, אין מישהו שנמצא באזור הבטוח והאחר נמצא באזור השינוי, אלא שניהם נמצאים באזור השינוי, שניהם יוצאים למסע כשווים, שניהם תורמים אחד לשני בהעצמה ותובנות לחיים.

פרויקטים המשלבים אחריות חברתית עם סביבת עבודה מתקדמת והעצמת עובדים, הם המעבירים את תחום האחריות התאגידית לשלב חדש בהתפתחות אבולוציונית של ארגונים ועסקים. אין מדובר רק במדידת שעות התנדבות וכמות מתנדבים מסך עובדי החברה, אלא מדידת הערך להעצמת העובד, אין מדובר רק בנתינה של המתנדב לקהל היעד של האחריות החברתית, אלא מדובר גם ביכולת לקבל בחזרה.

חברה אשר תיישם פרויקטים אלו של אחריות תאגידית חברתית- תקבל בחזרה עובדים טובים יותר מקצועית ואיכותית ובעלי מוטיבציה פנימית גבוהה עם תחושת שייכות והזדהות עמוקה עם הארגון ומכאן לתחושת שותפות, העובד ירגיש שמקום העבודה הוא חלק ממשפחה, מקהילה, מקום שטוב לבוא ולחזור אליו, מקום שמתגמל ומוביל לאושר.

בפרויקט כזה כולם יוצאים נשכרים- הקהילה, העובדים והארגון עצמו. הוא לוקח את ההגדרות של אחריות חברתית וסביבת עבודה מתקדמת לאופקים חדשים, ומממש את היות הארגון קהילה בפני עצמה.

לכן, מעורבות עובדים בפרויקט כזה אינה בגדר עסקים תורמים לקהילה, אלא בגדר- קהילה מעצימה קהילה בכיוונים הדדים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s